SnowBuzz
100 הרוגים במפולות שלגים באירופה עד 22 בפברואר: נתון חריג או בתוך הטווח הרגיל?
מאז תחילת החורף, ובמיוחד בשבועות האחרונים, אירופה חווה רצף דיווחים על מפולות שלגים קטלניות. על פי הנתונים שנאספו עד 22 בפברואר, 100 בני אדם נהרגו במפולות ברחבי היבשת, כאשר עונת המפולות נמשכת לרוב עד מאי.
גל האירועים האחרון כלל תאונות קטלניות במספר מדינות אלפיניות, בהן צרפת, אוסטריה, שווייץ ואיטליה. באזורים שלמים פורסמו התרעות בדרגת סכנה 4, ובמוקדים נקודתיים אף נרשמה לזמן קצר דרגת סכנה 5 - הרמה הגבוהה ביותר, שאינה שכיחה במיוחד באירופה.
עם זאת, מבט סטטיסטי רחב יותר מצביע על כך שמספר ההרוגים במפולות משתנה מאוד משנה לשנה. ממוצע ההרוגים ב-20 החורפים האחרונים באירופה עומד על 104.35 לעונה, עם סטיית תקן של 35.64. כלומר, בחורף טיפוסי הטווח הצפוי הוא כ-69 עד 140 הרוגים. לפי התמונה הזו, העונה הנוכחית צפויה להסתיים מעל הממוצע הנע של כ-104, אך בשלב זה אינה חריגה ביחס לתנודות ההיסטוריות.
שיא ההרוגים בתקופה הנבחנת נרשם בחורף 2009–2010, אז נספו 194 בני אדם. בקצה השני נמצאת עונת הקורונה הראשונה, שבה אתרי הסקי נסגרו כבר בתחילת מרץ והגבלות הנסיעה צמצמו משמעותית את התנועה בשטח הפתוח, נתון שמסביר ירידה חריגה באותה שנה, אף כי הוצאתה מהחישוב משנה את הממוצע רק במעט.
התקבצות מקרי המוות בזמן קצר תורמת לתחושת הסלמה, אך בפועל פברואר נחשב באופן עקבי לחודש הקטלני ביותר באלפים: שכבת השלג עמוקה יותר, התנועה מחוץ למסלולים בשיאה, והחשיפה למצבים מסוכנים עולה. כאשר מספר תאונות קטלניות מתרחשות בתוך ימים ספורים, ההשפעה הציבורית והפסיכולוגית מתעצמת.
ברקע לכך עומדת גם התפתחות ייחודית של שכבות השלג בחורף הנוכחי: פתיחה עם שלגים מוקדמים, אחריה תקופה דלה במשקעים וקור ממושך, שתרמה להיווצרות שכבות חלשות סמוך לקרקע שנשארו בעייתיות לאורך שבועות. כאשר הגיעו סופות פברואר, נוספה מסת שלג חדשה, ובחלקים מצרפת ובמערב האלפים דווח על הצטברויות המתקרבות לרמות שלא נראו כמעט שלושה עשורים, לעיתים יחד עם רוחות חזקות שהעמיסו שלג צפוף במדרונות מוגנים ובתעלות.
שילוב של לוחות שלג טריים מעל שכבה חלשה מתמשכת נחשב לתרחיש קלאסי למפולות מסוכנות, ובפרט כאשר הרוח יוצרת הצטברויות מקומיות צפופות במדרונות תלולים. לפי הנתונים משווייץ, כל 13 ההרוגים בעונת החורף הנוכחית אירעו בשטח אלפיני גבוה מעל 2,200 מטרים, וברוב המקרים מעל 2,500 מטרים, אזורים שבהם חוסר היציבות במדרונות חשופים ותלולים מגביר את הסיכון.
המסקנה המרכזית מהנתונים היא שהסטטיסטיקה לבדה לא מספרת את כל הסיפור. בחירת מסלול, התנהגות קבוצתית וקבלת החלטות בשטח הן גורמים מכריעים בכל תאונה. בעונת החורף הנוכחית מספר ההרוגים אמנם גבוה בשלב מוקדם, אך עדיין נמצא בתוך הטווח ההיסטורי הסביר.
רוצים להמשיך לקרוא?
המשך הכתבה זמין באפליקציית SnowBuzz. פתחו את האפליקציה או הורידו אותה כדי להמשיך בדיוק מהנקודה שבה עצרתם.